במאמר קצר זה ברצוני להציע דרך לבניית תוכנית לשיעור, או סידרת שיעורים, המבוססת על עקרונות של ארגון תנועתי, כפי שמוגדרים ובאים לידי שימוש בשיטת לאבאן-בראטנייף.
כיצד בנוי שיעור התנועה/מחול שלך?
כיצד אתם בונים ומתכננים את שיעור התנועה, מחול, יוגה/טאי צ`י/צ`י קונג/קפוארה שלכם? את התוכנית הרבע שנתית, החצי שנתית. את התוכנית השנתית? האם אתם מתכננים רחוק כל כך? על פי אילו עקרונות?
לתכנון שיעור יש עקרונות מתחומים שונים. יש עקרונות של אימון גופני- המבוססים על אנטומיה וביומכניקה של הגוף, עקרונות של למידה מוטורית ? המכתיבים מה כדאי ללמד קודם, וכיצד לבנות את תוכנית הלמידה כך שתיצור התקדמות ביכולות ובמיומנויות, יש עקרונות של פדגוגיה- העוסקים בערכים שאנו רוצים להעביר דרך ההוראה, יש עקרונות הנובעים ממטרות השיעור או התחום- גופניות, אומנותיות, תחרותיות, רוחניות, ויש עקרונות רבים שאנו משתמשים בהם כי "כך למדנו/ כך מלמדים שיעור מחול/יוגה/קפוארה וכד`".
במאמר קצר זה ברצוני להציע דרך נוספת לבנות תוכנית לשיעור, או סידרה של שיעורים, המבוססת על מרכיבי התנועה והעקרונות של הארגון התנועתי של הגוף, כפי שמוגדרים ובאים לידי שימוש בשיטת לאבאן-בראטנייף.
"ניתוח תנועה לאבאן-בארטנייף", או בז`ארגון "שיטת לאבאן", זו שיטה ושפה המסייעת להבנת התנועה דרך זיהוי מרכיביה, היחסים ביניהם והביטוי שלהם. השיטה עוסקת באלף-בית של השפה שכולנו דוברים ביומיום שלנו, והיא מציעה כלי עבודה מעשיים המשמשים לצפייה בתנועה, לניתוחה, ליצירתה ולשכלולה. כלים אלה מיושמים כבר היום במגוון גדול של מטרות בתחומי הביצוע ואומנויות הבמה, חינוך לתנועה, טיפול, אימון, חינוך לתנועה, מחקרים אנתרופולוגיים, אנימציה, הנדסת אנוש, מחקרים במדעי המחשב ועוד.
ניתוח תנועה לאבאן מבוסס על התיאוריות של רודולף לאבאן, שהחל לפעול במחצית הראשונה של המאה ה-20. התיאוריות עוסקות במהות התנועה, והן מתארות, מפרשות ומתעדות את התנועה האנושית. ה"שיטה" משמשת רקדנים, שחקנים, אתלטים, מורים למחול, מורים בחינוך המיוחד, מורים חינוך גופני ותרפיסטים מתחומים שונים. זו אחת משיטות ניתוח התנועה הנפוצות ביותר בעולם. היא נקראת גם LabanAnalysis והיא משמשת לחקירה, תרגול, יישום וחינוך דרך ובאמצעות תנועה.
שיטת לאבאן מורכבת משני `פרקים` עיקריים: ניתוח תנועה לאבאן ויסודות בארטנייף. הראשון- עוסק במרכיבי התנועה ובמשמעות שיש לתנועה, והשני- באופן בו נוצרת ומאורגנת תנועה בגוף משלבי ההריון ועד הליכה ובדפוסי התנועה שלנו כילדים ובוגרים- דפוסים שהם דפוסי גופנפש.
שני פרקים אלה מהווים בסיס ייחודי לארגון שיעור התנועה/מחול, כיוון שהם מאפשרים למידה מסוג אחר עבור שיטות וסגנונות תנועה רבים ומגוונים.
איני מתכוונת במאמר זה לפרוש את כל רוחב היריעה הנוגעת להוראה בתחומי המחול והתנועה, אבל מתוך שנים רבות של הוראת מחול,
פילאטיס ויוגה, ובעיקר- הוראת שיטת לאבאן למורים בתחומים השונים, אני יודעת כיום כי פעמים רבות נשענים המורים למחול ותנועה על מסורות השיטות, ומלמדים בשיטת "כי שיננת לבניך" את אשר למדו הם. לא תמיד נכללו בהכשרתם גם קורסים המאפשרים חקירה של התכנים התנועתיים שהם מלמדים לא רק מהכיוון האנטומי, או הסגנוני, או האומנותי, כי אם מהכיוון של התוכן שמכילה התנועה ביחס לגוף האנושי- תוכן שבו בתוך האנטומי- קינסיולוגי מתגלמים גם האקספרסיבי, גם הרגשי וגם הרוחני. שילוב זה נמצא בשיטת לאבאן, וכאשר חולק/ת המורה תוכן זה עם התלמידים- מתקבלת למידה מסדר אחר.
היתרונות בהוראה מסוג זה רבים, ביניהם האפשרות הניתנת לתלמידים להעמיק את הבנתם את התנועה שהם מבצעים, היכולת שלהם "להיות התוכן התנועתי", "להיות" ההקשתה שהם מבצעים כרגע, או הירידה אל הרצפה/המתיחה/ההחזקה. החוויה של "להיות התנועה" מעבירה את האדם אל מעבר לביצוע החיצוני, המעתיק, של התנועה. זו חוויה שהיא רגשית ורוחנית, מבלי להיות "מעופפת" או `רו-חנית`. מבחינה אומנותית, חוויה זו מאפשרת להעביר את התוכן האקספרסיבי של הריקוד או התנועה, מבלי להעמיס עליה רגשות מיותרים.
היתרונות למורה נמצאים בעושר התוכני של השיעור, כאשר ניתן ללמד, כביכול את אותו השיעור במשך מספר רב יותר של פעמים, כשבכל פעם מתווספים רבדים לתוכן התנועתי. כמו כן, מהווה השיטה כר לחקירה עצמאית של המורה את התכנים, יצירה ופיתוח מאורגנים ושיטתיים של תכנים אלה, המאפשרת העמקה והתקדמות מסודרת.
אז איך אני בונה את שיעורי המחול שלי, לדוגמא (אני מלמדת מחול מודרני/עכשווי)?
זה תלוי. לעתים אני מתחילה לתכנן מהפשוט אל המורכב, ולעתים מהמורכב אל הפשוט, אך בכל מקרה- אשתדל שתהיה לי תמונה כללית של מה אני רוצה להשיג, לאן אני רוצה לקחת את התלמידים, ולאור מטרות אלה אני בונה את השיעור הפרטני ו/או סדרות של שיעורים.
דוגמא לתכנון.
אני חושבת מהן המטרות שהייתי רוצה להשיג במשך סדרה של שיעורים/סמסטר/שנה. איזה מיומנויות הייתי רוצה להנחיל, אילו תובנות על גוף ותנועה הייתי רוצה שירכשו התלמידים. לדוגמא: סמסטר בו הדגש יהיה על שימוש תלת מימדי בתנועה במקום ובחלל הכללי.
א. אני מנסה לפרט לעצמי מה נדרש פיזית על מנת שיוכלו לעשות זאת, כגון: שחרור והגמשה של גו ומפרקים, חיזוק שרירים, יציבות/תנועתיות, יכולת לבצע את אותה התנועה במקום בעמידה, תוך כדי התקדמות, עם סיבוב או עם קפיצה.
ב. אני שואלת את עצמי- מה נדרש מבחינת התפישה של העקרונות המרחביים של התנועה בחלל האישי והכללי, וכיצד אנחיל אותם באופן החווייתי ביותר.
ג. אני בונה סדרה של5-6 שיעורים בהם אעבוד על נושא מסוים מתוך הנושא הכללי הנ"ל, למשל- מישורי התנועה.
ד. בחשיבה מהפשוט אל המורכב אני שואלת את עצמי שאלות כגון:
? איזה ארגון גופני יתמוך באופן הטוב ביותר במיומנויות אותן אני רוצה להשיג? (במונחים של יסודות בארטנייף- כיצד אני יכולה לבנות את החומר דרך ארגונו בדפוסי קואורדינציה כגון, מרכז-קצוות/ראש-זנב/חלק עליון-תחתון ועוד`? כיצד אני יכולה להשיג תמיכה של
נשימה בתנועה, ובמה היא תסייע?
? כיצד אני יכולה לבנות את החימום לשיעור, או את החלק האמצעי/הקומבינציה/קפיצות כך שהתרגילים יפתחו את העקרונות התנועתיים שאני ממילא משתמשת בהם כגון: עבודת כל הגוף/חלקיו, עבודת גו בהקשתות/מתיחות/פיתולים/הטיות, עבודת רגליים, העברת משקל, זרועות וכד` דרך השימוש במישורי התנועה השונים?
? כיצד לבנות את הקומבינציה, כך שתכיל את מרכיבי התרגילים, אך באופן הלוקח אותם אל מעבר לתרגול הטכני, ותאפשר יותר פרשנות אישית ואקספרסיביות?
ה. אני בונה את סדרת השיעורים באופן בו בכל פעם נחשפים עוד ועוד רבדים בתוך השיעור, הנלמד בתחילה כשיעור מחול רגיל. מתבונן מהצד, או תלמיד שאינו מכיר את דרך העבודה הזו, לא יהיה מודע אפילו ששיעור זה נבנה סביב עקרון כזה או אחר. עם קבוצות מיומנויות/פתוחות להתנסויות חדשות, לעתים אתחיל את הסדרה באיזושהי התנסות תנועתית כללית, החוקרת את הנושא (לדוגמא: מישורי התנועה), וכאשר הקבוצה אינה קבוצה המיומנת/פתוחה לסוג כזה של עבודה- אתחיל באופן הרגיל בדרך של הדגמה וחיקוי של תרגילים.
ו. בשיעור השני/שלישי אתחיל לחשוף בפני התלמידים יותר ויותר את התכנים המרחביים של התרגילים אותם ביצעו דרך העתקה ואבקש מהם לשים לב ולהרגיש את ההבדל בין הקשתת הגו במישור האנכי והסגיטאלי, למשל, וכן לשים לב למקומות בהם הם נעים במישור אחד עיקרי, לעומת אלה בהם הם נעים באופן תלת מימדי. דומה הדבר להבדל בין יצירה המנוגנת בשני קולות, לזו המנוגנת בשלושה, או אפילו בתזמורת מלאה- יש תחושה של מרחב מלא ועשיר יותר.
ז. בשיעורים שאחר כך נתרכז בדיוק תנועתי, דרך תשומת הלב לתכנים שהוזכרו. אנו נלמד גם את התכנים האסתטיים והאקספרסיביים הטמונים בכל מישור, למשל, את ההבדל בביטוי וברגש שעולים בתנועת גו וזרוע במישור האופקי, לבין אלה שבמישור האנכי, לדוגמא.
ח. מתוך כך נגיע גם לאפשרויות היצירתיות של החומר. לדוגמא, בתוך הקומבינציה יוכלו התלמידים לשנות חלק מהתנועות דרך שינוי המישורים בהם מבוצעת התנועה. באופן זה יוכלו התלמידים לא רק לגלות עוד תכנים בתוך החומר התנועתי, אלא גם ליצור חדשים, ולהפוך את הקומבינציה ל`שלהם`, תהליך המקרב אותם לביצוע פנימי יותר של החומר, מלמד אותם לפתח חומרים תנועתיים, מאפשר עבודה עם אחרים (שלא כמו בשיעור המחול הרגיל) ונמשך גם כאשר חוזרים לבצע את החומר המקורי.
ט. אם יהיה לי זמן, אני עשויה אף לבקש מתלמידים שימציאו בעצמם תרגיל הבנוי על העקרונות שלמדנו.
בפעמים אחרות, אני עושיה להתחיל את ההכנה מהנקודה ההפוכה ? מהמורכב אל הפשוט, או לעבוד מעיקרון של סינתיזה-פירוק-חזרה לסינתיזה, אבל בדרך כלל יהיה שיעור המחול שלי בנוי על עקרונות כלשהם מתוך שיטת לאבאן. מדוע?
א. כי יותר מעניין לי כך, כמורה.
ב. כי זה נותן לי אפשרות ליצור חומר ולפתחו לאורך זמן, ומוריד ממני לחץ "לייצר" חומרים.
ג. זה נותן ארגון ועניין בשיעורים, ועדיין מאפשר גמישות ויצירתיות.
ד. זה נותן זרמי עומק מתחת לזרמים הגלויים לעין של החומרים התנועתיים והעקרונות האימוניים של השיעור.
ה. גם לתלמידים זה נותן בסיס יציב ובטוח יותר ללמידה, ומסייע מאד לאלה שאינם חזקים פיזית, אך מחויבים לעבודה וחזקים דווקא תפישתית ומחשבתית.
ו. זה נותן לשיעורים ערך מוסף מעבר לאפקט האימוני.
בדרך עבודה זו ניתן להשתמש בכל גיל- מכיתות היסוד ועד רקדנים בוגרים. רמת השכלול וההעמקה גדלות, זה הכל.
בדרך זו ניתן גם לבנות תוכנית עבודה, שהיא תוכנית `התערבות`, המשכללת מיומנויות ויכולות ספציפיות למטרות שהן יותר מטרות `טיפוליות`, כגון בעבודה עם אנשים בעלי מוגבלויות, ילדים עם בעיות קשב וריכוז, קבוצות טיפוליות כאלה ואחרות.
למרות שהדוגמא כאן נגעה לשיעורי מחול, היא נוגעת באותה המידה גם לשיעורים בהם הסילבוס מוכתב יותר, כגון בשיעורי
יוגה, כאשר עדיין מהווים העקרונות התנועתיים כר לחקירה של התרגילים באופן חדש ואחר.
ואתם, איך אתם בונים את השיעור שלכם?
אם גם אתם רוצים ללמוד דרכים חדשות לחקור, להכיר ולבנות את שיעורי התנועה והמחול שלכם - אתם מוזמנים להצטרף לסדרת המפגשים- הגוף נוכח/אבל מי נוכח בגוף?